עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
ילדאיש
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

The Price.

01/07/2019 01:04
Ladyoftheflowers
זה כואב לי לשמוע אותו בוכה מהקירות, הקירות עד כדי כך דקים, אני שומעת את הכאב שלו ואני לא יכולה לעשות כלום,
הצד האכפתי ומטפל שלי יוצא ואומר אולי תעזרי לו, אולי קרה משהו נורא, אולי תוכלי לפתור את זה אבל זה לא שווה את זה.
אני אכנס לדרמה שלו וזה יכניס אותי למקום רע, והוא יזרוק הערות ואני אפגע מהם ואני לא יכולה להרשות לעצמי את זה שוב.
הוא לא לבד, יש לו חברים, אני לא צריכה לטפל בכל בנאדם שפצוע, בגלל זה הגעתי לאן שהגעתי ולא היה לי יותר מה לתת לי.
אני לא חוזרת למקום הזה, אני שמה אוזניות ומעמידה פנים שלא שמעתי שוב חלק בשיחה.
לא מגיע לו את מה שיש לי להציע, וסוף סוף מצאתי בחור שכן מגיע לו, שכן מעריך, שכן מחזיר את אותה השקעה. 
זה קשה להיות כלכך קרובה אלייך, אני לא רוצה יותר, זה פוגע בי כלכך, אני רוצה להיות ידידה שלך, אבל אתה מקשה על זה כלכך.
המבטים האלו, ההערות האלו, הקירבה הזו, אני לא רוצה את זה, אני לא צריכה את זה, אתה מבולבל ואתה מחפש מקום להניח את הבלבול שלך. אני לא התשובה יותר.
יש לי במיטה אדם שכלכך מעריך אותי וכלכך משקיע עליי, אני לא יודעת איך להתמודד עם כל הטוב הזה, אני לא רגילה לזה,
כל השאר פגעו בי איכשהו או בגדו בי, אני לא רגילה לרגיל, אני לא רגילה ליחס כלכך טוב, אני לא יודעת איך להתמודד איתו,
והוא מחייך כלכך הרבה, והחיוך שלו מדהים, ואני פשוט לא יודעת איך ולמה זה מגיע לי, אני מרגישה כבר כלכך לא ראויה לאהבה,
לא ראויה ליחס סביר בסיסי כי זה מה שהתרגלתי אליו. כשהייתי צעירה לא חיבקו אותי כשהיה לי פצע, אמרו לי תתמודדי, כי יהיו גרועים יותר.
ומשם למדתי שלא מגיע לי מה שיש לילדים האחרים, מגיע לי את עצמי וזהו. זה כלכךכ מסריח שהחיים שלי כרגע טובים ואני פשוט בוכה באמצע הלילה כי אני עצובה, אני עצובה שוב, אני לא רוצה אבל זה קורה וזה איפה שאני. לא מעריכה את מה שיש ולא יודעת איך להתמודד עם זה.

אני חושבת שאני צריכה יותר עזרה עכשיו, אני יודעת מה הבעיה אבל לא יודעת איך לפתור אותה.
זה בסדר, זה חלק מהשלבים של הדרך, אני אהיה בסדר ברגע שיהיו לי יותר כלים.
Dor Schneideredyaסיציליאנהילדאיש
Dor Schneider
01/07/2019 06:28
הדרך שלך לכתוב את נבכי הנפש שלך היא כל כך ברורה ויצירתית

הייתי במקום שאת נמצאת, ובדיוק היום הקלטתי לעצמי איזו הבנה
שעושה רושם שכאשר אני לא חושב שמגיע לי משהו, ופתאום יש לי אותו - אני ממש מתקשה להכיל אותו, ודיי בטוח שקרתה איזו טעו תקוסמית - ובצד השנ ישל זה אני מחזיק את העניין, את המתנה שקיבלתי, כבת ערובה לכך שאני לא בחוסר כמו שחשבתי.


לדוגמה, אם אני מנהיג של האנשים, אז אני לא חסר ערך חברתי - כי הנה זה שם.
אם בחורה ממש מהממת רוצה את חברתי - אז הנה אני לא קלולס עם בנות.

אבל ברגע שהמערכת אמונות שלי פשוט מאפשרת לי לקבל את כל הדברי םהטובים האלה לחיי, לא רק שאני לא מחזיק את כל המתנות הללו כיתרון מסוים כנגד האמונה המגבילה ההופכית, שמשהו בי חסר או לא בסדר - אני גם ממש לא מתלהב או חושב שזה מיוחד, אלא פשוט לוקח את מנת חלקי בצורה מאוד נינוהח וחלקה.

שכל זה לא נועד בהכרח לסייע לך לעשות את השיפט במערכת האמונות שלך, שכן נדרשת עבודה עמוקה יותר -
אבל הפרספקטיבה היא עודנה אותו הסיפור, בין אין ליש.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: